שקדים: הטוב, הרע והרעיל

שקדים נחשבים בעיני רבים ל"מזון בריאות" כמעט אוטומטי.

הם טבעיים, טעימים, עשירים בשומן, מכילים מינרלים מסוימים ונוחים מאוד כנשנוש.
אבל כמו לא מעט מזונות שהפכו לסמל של בריאות, גם כאן כדאי לעצור רגע ולהסתכל בתמונה המלאה.

הטוב הוא ששקדים אכן מכילים שומן חד בלתי רווי, מעט חלבון, ויטמין E ומינרלים כמו מגנזיום.הם יכולים להשתלב לעיתים בתפריט כחלק מארוחה או כתוספת קראנצ'ית, במיוחד אצל אנשים שמנהלים תזונה מאוזנת ומגוונת.

הרע הוא שהרבה פעמים שקדים הופכים לבסיס תזונתי: קמחים, חטיפים, "תחליפים", חלב שקדים, עוגות ושייקים.
הם 'טריגר' פוד.. מתחילים ולא יודעים לעצור איתם.

כשזה קורה, הם כבר לא תוספת קטנה אלא מקור אנרגיה מרכזי. במצב כזה נכנסות לתמונה גם חומצה פיטית, עומס אומגה-6, ולעיתים גם עומס אוקסלטים שיכול להיות משמעותי עבור חלק מהאנשים.

המכוער הוא האשליה.
בגלל שהם נתפסים כבריאים, קל מאוד לאכול מהם כמויות גדולות בלי לשים לב.
חופן ועוד חופן, קמח שקדים כמעט בכל מתכון, ובסוף מתקבלת תזונה שמבוססת יותר על אגוזים מאשר על מזון אמיתי ומזין.

המסקנה איננה פחד משקדים, אלא בחירה מושכלת.
לא להפוך אותם לבסיס התזונה, לא לבנות סביבם תחליפים, ולזכור שהם לכל היותר תוספת קטנה בתוך תזונה שמבוססת בעיקר על מזון צפוף נוטריינטים מן החי וממקורות שלמים.

לפעמים השאלה החשובה איננה אם מזון מסוים הוא "בריא", אלא כמה מקום אנחנו נותנים לו בצלחת שלנו.